כשסיפרנו בעלון "מהנעשה באגודה" היוצא ונשלח פעמיים בשנה לידידי האגודה את סיפורם של הילדים שהטסנו להולנד כדי לאגור כוחות להמשך ההתמודדות הקשה שלהם עם מחלתם, קיבלנו על כך תגובות רבות כשביניהם הייתה פנייתו של מר מרדכי לוין, ידיד האגודה מארוזה, שוויץ, שהוא מזמין קבוצת ילדים לשהות במלונו הנמצא באחת מפינות החן שבעולם, הרב מיכאל לוקסמבורג, מנהל סוכנות נסיעות בבני ברק,  החליט לארגן את תרומת כרטיסי הטיסה והצוות החל בארגון טיסת הילדים החולים.

מרכז פרויקט המטי"ב, הרב משה דוד רוזנפלד ארגן את כל הסידורים הנדרשים ובעזרת ידידי האגודה בפיקודו של מר שרייבר קלמן – מרכז חוג ידידי האגודה, נתרם גם הציוד הנדרש שכלל בין היתר נעלי הרים מרופדות, מעילי פרווה, כפפות ועוד, בהטסת נערים אלו אסור לקחת סיכון.

הנערים עברו מיון וסינון ע"י רופאי המחלקה ואל הצוות הרפואי שכלל רופא בכיר ואחות התלוו גם הרב וולף והרב מיכאל לוקסמברג, החוויות שתארו הנערים בשובם היו מדהימות, תחושות הלב שלהם אל מול הנופים עוצרי הנשימה, מרבדים של שלג כשמולם מורדות הרים עטופים מעטה ירוק, צלצולה של המצילה אותה עונדת הפרה השוויצרית אל מול השקט של העיירות שהכניסה אליהם עם כלי רכב אסורה כדי לשמר את צלילותו של אוויר ההרים, כל אלו ועוד השרו אווירה של שלווה ורוגע, אווירה שגרמה להם לתפוס איזה פינה במרחבים האין סופיים ולפצוח בשירה, שירה על תקווה "שמור נא עלינו כמו מלאכים..."את הבנות החוות לא רצינו לקפח וגם הן טסו למלונו של מרדכי לוין בליווי מדריכות שהנעימו להם את השהייה.

את החוויות בשובן כמעט ולא הצלחנו לשמוע, תאורן היה פרץ של רגשות רק האור שבקע מעיניהן סיפר את שחוו ומאוחר יותר שמענו מהצוות הרפואי המטפל בהן כמה כוח הן שאבו מטיול זה להמשך ההתמודדות הקשה.

לטיולים הבאים כבר לא נוכל לקחת את כל משתתפי הטיולים שחלפו, חלקם לשמחתנו כבר הבריאו וחלקם האחר כבר לא יבריאו לעולם. עבורם חוויה מיוחדת זו הייתה האחרונה.