קידמת הטכנולוגיה מאפשרת היום העברת נתונים מהירה לרחבי העולם, גם כשמדובר בנפח עצום של נתונים.
למעשה כל שיחת טלפון מושתתת אף היא על עיקרון זה רק ששם נפח הנתונים הינו מזערי ולמרות היותו חד כיווני אין אוזנינו רגישות דיין כדי להבחין בעיכוב המינמאלי של תשובת הצד השני שעמו אנו מדברים. עבורנו די בקצב זה וזו שיחה חיה לכל דבר.
אך כשחפצים אנו להעביר תמונות חיות של עצמים בתנועה (וידאו או צילום חי של המתרחש בחדר) כבר נזקקים ליכולת להעביר כמות רבה של חומר וחייבים שהעברה תהיה דו כיוונית כדי שהשידור והקליטה יועברו באותו כלי קיבול.

כדי להצליח במשימה זו הומצאו המכשירים היכולים לכווץ את כל הנתונים הרבים, לשלוח אותם ליעדם ושם לפרוס אותם מחדש כדי שתתקבל התמונה האמיתית ששודרה.

את הפעולה המורכבת הזו בדיוק, עושה מערכת הוידאו קונפרנס.

מצלמה מיוחדת הכוללת מיקרופון רגיש קולטת את כל הנעשה בחדר ומעבירה את הנתונים למחשב מיוחד "היודע" לכווצם" ומשם, דרך קווי תקשורת מיוחדים (ISDN) היא משגרת את כל הנתונים לארץ היעד ושם נעשה ההליך ההפוך, הנתונים המכווצים נפרסים והתמונות החיות מוצגות על מרקעים המיוחדים לכך.

זה נשמע פשוט אבל רק אלו המכירים ברזי הנתונים הטכניים, מבינים את גודלה של ההמצאה, וכי יש ביננו המודים מדי יום לתומס אדיסון על שהמציא את נורת החשמל המאירה את בתינו?
 
כמו כל ההמצאות הגדולות, גם את זו רתמו לטובת האנושות ואנו רתמנו אותה לטובת החולים הנעזרים על ידינו.
כיום, רופא ברחבי העולם הרוצה לבדוק חולה מישראל, אינו דורש החולה להגיע אליו. הוא יכול לעשות זאת באמצעות המערכת המתקדמת של עזרה למרפא. הרופא יוכל לשוחח עם החולה, לראות אותו, לבצע צילומי תקריב שונים ולצפות בחומר הרפואי המג את בעייתו של החולה.

הרופא שם אבל הוא בעצם כאן.

עם זאת למען הסר ספק, חולה הצריך לעבור טיפול רפואי פולשני, מוטב לו שיהיה ממש ליד הרופא... (למרות שגם בתחום זה חלה כיום התקדמות גדולה ופעולות רבות מבוצעות ע"י רובוטים המופעלים מרחוק בפקודות המועברות להם בשיטה זו)